עורכת דין, מגשרת או מטפלת: למי פונים בגירושין, ומתי
בקצרה
- עורכת דין לדיני משפחה מייצגת רק אותך ושומרת על הזכויות שלך. מגשרת עוזרת לשניכם להגיע להסכמות, ולא מייצגת אף אחד מכם. מטפלת רגשית עובדת על מה שקורה בתוכך.
- אפשר ללכת לשלושתן במקביל, כי כל אחת עונה על שאלה אחרת.
- לזוג יהודי בישראל, הגט ניתן רק בבית הדין הרבני. רכוש, מזונות וענייני הילדים יכולים להתברר שם או בבית המשפט לענייני משפחה, לפי הנסיבות.
- לפני תביעה בסכסוך משפחתי מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ושני בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע. זה לא גישור.
- גישור לרוב לא מתאים כשיש אלימות, איומים או פערי כוחות גדולים בין בני הזוג.
- אני מטפלת רגשית. אני לא עורכת דין ולא מגשרת, ולא נותנת ייעוץ משפטי.
בגירושין כולם סביבך לוחצים: “לכי מהר לעורך דין, לפני שהוא יסגור משהו מאחורי הגב”. אני הייתי שם. לקחתי איתי את אחי למשרד של עורכת הדין, כדי שלא אהיה לבד ושהוא יחשוב בהיגיון במקומי. ישבתי מולה ושאלתי את עצמי בשקט: “באמת? זה מה שקורה לי עכשיו?”
החוזים וההחלטות מגיעים באותם ימים שבהם הלב נשבר. את מה שקורה בלב באותה תקופה תיארתי בהמסע הרגשי של אישה בגירושין. והשאלה ששאלתי את עצמי אז הייתה: באיזה שלב הולכים לעורך דין? ולמגשר?
מתי צריך עורכת דין, מתי מגשרת ומתי מטפלת בגירושין?
זה תלוי בשאלה שמטרידה אותך עכשיו. אם השאלה היא מה מגיע לך ואיך שומרים עליו, זו עורכת דין לדיני משפחה. אם שניכם רוצים להגיע להסכם בלי מלחמה, זו מגשרת. ואם השאלה היא איך את עוברת את זה, ומה את רוצה באמת, זו מטפלת רגשית.
| בעל מקצוע | מה הוא פותר | מה הוא לא פותר | מתי פונים |
|---|---|---|---|
| עורכת דין לדיני משפחה | מסבירה מה הזכויות שלך, מייצגת רק אותך, מנסחת או בודקת הסכם, ומנהלת הליך בבית המשפט או בבית הדין | את הפחד, האשמה והבלבול שאת מביאה איתך לפגישה | כשאת לא יודעת מה מחכה לך, לפני שחותמים על משהו, וכשאין ביניכם הסכמה |
| מגשרת | עוזרת לשניכם להגיע להסכמות על רכוש, ילדים ומזונות בלי מאבק בבית המשפט. את ההסכם אפשר לאשר כפסק דין | לא מייצגת אף אחד מכם ולא נותנת לך ייעוץ משפטי אישי. וכשיש אלימות, איומים או פערי כוחות גדולים, גישור לרוב לא מתאים | כששניכם מוכנים להידבר ולהתפשר, גם כשקשה |
| בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה | אלה הערכאות. לזוג יהודי בישראל, הגט עצמו ניתן רק בבית הדין הרבני. רכוש, מזונות וילדים נדונים באחד משניהם, לפי הנסיבות | לא מייעצים ולא מלווים אותך. הם מכריעים, או מאשרים הסכם | בדרך כלל דרך עורכת הדין, או כשמביאים הסכם לאישור. לפני תביעה מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך |
| מטפלת רגשית | הפחד, הכעס, האבל, והשאלה מה את רוצה באמת | לא נותנת ייעוץ משפטי, לא מגשרת ולא מייצגת. אני לא אגיד לך מה לבקש בהסכם | מהרגע שזה מתחיל, ובכל שלב שבו הרגש מחליט במקומך |
באיזה שלב בגירושין ללכת לעורכת דין?
כשאישה פוחדת מהתהליך ולא יודעת מה מחכה לה, אני אומרת לה ללכת לעורכת דין ולשמוע מה יש לה להגיד. ואני אומרת את זה גם כשהיא מספרת לי שזהו, שהיא לא רוצה יותר, ואני רואה שהיא שלמה עם ההחלטה. פגישת ייעוץ עם עורכת דין לא מחייבת אותך להתגרש.
בעיניי, פחד אומר שעוד אין לנו מספיק כלים להתמודד. מידע הוא אחד הכלים האלה.
ויש מצב שאף אחת לא בוחרת בו: הוא רוצה להתגרש, והיא לא. מה, היא תחזיק אותו? ככה זה היה אצלי. במצב כזה צריך עורכת דין גם כשהלב עוד לא שם.
אפשר ללכת לעורכת דין, למגשרת ולמטפלת במקביל?
כן. כל אחת מהן עובדת על חלק אחר: עורכת הדין על הזכויות שלך, המגשרת על ההסכמות בינך לבינו, ואני על מה שקורה בתוכך בזמן שכל זה קורה בחוץ. את לא צריכה לבחור רק אחת. כדאי רק לדעת איזו שאלה את מביאה לכל חדר.
אצלי זה התחיל במטפלת שלי. כשהוא אמר שהוא עוזב, היא הייתה הטלפון הראשון, עוד לפני שידעתי באיזה שלב הולכים לעורך דין. עורכת הדין הגיעה אחר כך.
יש עורכי דין שממליצים על שילוב גם בתוך הצד המשפטי: כשבוחרים בגישור, להתייעץ במקביל עם עורכת דין שתבדוק את טיוטת ההסכם לפני החתימה.
איך הרגש משפיע על ההחלטות המשפטיות בגירושין?
ההחלטות המשפטיות מגיעות בדיוק בימים שבהם הכי קשה לחשוב. כתבתי פעם שבגירושין זה לא רק הלב שנשבר. אלה חוזים, החלטות, אנשים שמלחיצים, ופחד גדול לקבל החלטה “לא נכונה”. מי בכלל חושבת על הפנסיה שלה, על אסטרטגיה, כשהיא מנסה לא לטבוע בתוך המערבולת?
זו הסיבה שאחי ישב לידי אצל עורכת הדין. ידעתי שבאותו יום אני לא אחשוב בהיגיון.
בליווי אנחנו עובדות על הפחד ועל הבלבול, כדי שתגיעי לפגישה הבאה עם עורכת הדין או עם המגשרת קרובה יותר למה שאת רוצה. את ההחלטות המשפטיות עצמן אני משאירה לך ולה.
מה זה בקשה ליישוב סכסוך, ומה קורה ביחידת הסיוע?
בישראל, מי שרוצה להגיש תביעה בסכסוך משפחתי, כמו גירושין שלא בהסכמה, רכוש, מזונות או ילדים, מגישה קודם בקשה ליישוב סכסוך. אחרי זה שני בני הזוג מוזמנים לעד ארבע פגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ובזמן הזה אי אפשר להגיש תביעות.
הפגישות נקראות פגישות מהו”ת, מידע, היכרות ותיאום, והן מתקיימות בתוך 45 יום, שאפשר להאריך ב-15. זה לא גישור, ואף אחד לא מחייב אתכם להסכים על משהו. כך קובע החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה מ-2014.
גם החוק מכיר בכך שלגירושין יש צד רגשי. לפיו, בפגישות האלה מספרים לכם על ההשלכות של הגירושין עליכם ועל הילדים, ובהן ההשלכות הרגשיות, ומציגים דרכים כמו ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה וטיפול משפחתי או זוגי.
יש חריגים. מי שמגיעים עם הסכם מוכן, רק לאישור, לא עוברים את השלב הזה. בקשות מסוימות לסעד דחוף אפשר להגיש בכל עת, ובקשה לצו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה לא צריכה לחכות לו. מה זה אומר במקרה שלך, זו שאלה לעורכת הדין.
מה עורכת דין, מגשרת ומטפלת רגשית לא עושות בגירושין?
עורכת דין יכולה להיות רגישה מאוד, אבל הזמן אצלה מוקדש לתיק, ולא לפחד ולאבל שמגיעים איתך. מגשרת לא מייצגת אותך ולא נותנת לך ייעוץ משפטי אישי, כי היא צריכה להישאר ניטרלית מול שניכם. ומטפלת רגשית לא אומרת לך מה לבקש בהסכם, ולא מייצגת אותך מול אף אחד.
אני מטפלת רגשית. אני לא עורכת דין ולא מגשרת, ואני לא נותנת ייעוץ משפטי. כשאישה שואלת אותי מה מגיע לה, אני שולחת אותה למי שיודעת לענות על זה.
ויש מצבים שבהם גם אני לא הכתובת. פנתה אליי פעם אישה שסיפרה שבעלה נרקיסיסט. זה מורכב, זה לא משהו פשוט, ואני יודעת שיש מלוות שמתמחות רק בזה. בסוף היא בחרה במישהי שמטפלת רק בזה. על המקרים שבהם אני לא המטפלת המתאימה כתבתי במתי אני לא המטפלת המתאימה.
ואם את בתוך זה עכשיו, זכרי: דברים יגיעו אלייך תוך כדי תנועה. תהיי קשובה לעצמך קודם כל.
ואם עוד לא החלטת אם להתגרש, על ההתלבטות עצמה כתבתי באיך יודעים שהגיע הזמן להתגרש.
