כעס אחרי גירושין: מה הכעס מנסה להגיד לך, וגם כשהייתה בגידה

בקצרה

• כעס אחרי גירושין הוא תגובה טבעית לאובדן גדול, ומגיע בדרך כלל לצד עצב, פחד ובדידות. הוא יכול לכוון אליו, אל עצמך, או אל האנשים הקרובים לך.
• הכעס הוא גם מידע. חוקרי רגשות מתארים אותו כתגובה לפגיעה במשהו שחשוב לך, ולכן שווה לשאול מה נפגע, ומה את צריכה עכשיו.
• אחרי בגידה, הכעס מגיע הרבה פעמים עם תחושה שהיית עיוורת ושרימו אותך. את לא אחראית לבגידה, וההחלטה אם להישאר היא שאלה נפרדת מהכעס.
• הכעס יוצא לא פעם דווקא מול הילדים, והם מרגישים אותו גם כשהוא לא נאמר בקול.
• כשהכעס נמשך שנים, לא נותן לישון וממלא את השיחות עם חברות, הוא כבר מחזיק אותך במקום. משם מתחילה העבודה על השחרור, בקצב שלך.

נמאס לך לכעוס עליו? כן, בדיוק עליו. על האדם שאת כבר לא בקשר זוגי איתו.

את כל כך כועסת ומאוכזבת ממנו, וממה שקרה ביניכם, שאת לא מצליחה לישון טוב בלילה. הוא לוחש לך בלילה משפטים שלא נותנים לך מנוח. את מוצאת את עצמך אוכלת את הלב, וגם את מה שיש במקרר, ומדברת עליו בלי הפסקה עם חברות, כדי למצוא בתוכך פתח לריפוי.

ואז את רואה שהוא המשיך הלאה, ואפילו נראה מאושר ומחויך, והכעס מציף אותך מחדש.

למה אני כל כך כועסת אחרי הגירושין?

כי הגירושין לוקחים ממך הרבה בבת אחת: את בן הזוג, את הבית שהכרת, את התמונה של העתיד, ולא פעם גם את הביטחון הכלכלי. כעס הוא תגובה טבעית לאובדן כזה, והוא מגיע בדרך כלל יחד עם עצב, פחד ובדידות. הוא יכול להיות מופנה אליו, אל עצמך, ולפעמים אל אנשים שלא קשורים בכלל.

בסולם של הפסיכיאטרים תומס הולמס וריצ’רד ריי מ-1967, שמדרג 43 אירועי חיים לפי הלחץ שהם יוצרים, גירושין נמצאים במקום השני, אחרי מות בן הזוג. והלחץ לא נגמר ביום אחד. יש הסכם לסגור, כסף לחלק, וילדים שעוברים בין שני בתים, ובכל אחד מהשלבים האלה הכעס עלול להתעורר מחדש.

ויש כעס שלא נולד בגירושין. אישה ששתקה שנים כדי לשמור על שקט בבית יכולה לפגוש, כשהנישואים נגמרים, את כל מה שלא אמרה. על השתיקה הזאת כתבתי בביטחון עצמי אחרי גירושין, ועל ההקלה שיכולה לבוא לפני הכעס, ועל מי עוד הכעס יוצא, בהמסע הרגשי של אישה בגירושין.

וחלק מהכעס יושב על פחד מהעתיד, גם מהעתיד הכלכלי. על הצד הרגשי של הכסף כתבתי בהכסף בגירושין, מהצד הרגשי.

מה הכעס אחרי הגירושין מנסה להגיד לי?

הכעס מצביע על משהו שנפגע. חוקרי רגשות מתארים אותו כתגובה למצב שחשוב לך, שהלך נגד מה שרצית, ושמישהו אחר אחראי לו. לכן במקום לשאול רק איך להקטין אותו, אפשר לשאול על מה הוא שומר: אמון שנשבר, כבוד שנרמס, שנים שהשקעת, או רצון שנדחק הצידה.

הפסיכולוג ריצ’רד לזרוס, מאוניברסיטת ברקלי, תיאר את מה שמעורר כעס במשפט אחד: פגיעה שמקטינה אותי ואת מה ששלי. כלומר, הכעס מסמן איפה נחצה גבול, ואם מקשיבים לו, הוא אומר מה היה חשוב לך שם.

כתבתי פעם שמאחורי כל כעס יש גם כאב, ומאחורי כל שתיקה יש פגיעות. מה מסתתר מאחורי הכעס שלך תלוי לא מעט במה שהוא נאחז בו:

הכעס נאחז ב…	הוא יכול להצביע על…	שאלה לשאול את עצמך
זה שהוא המשיך הלאה, ונראה מאושר	צורך שמישהו יכיר במה שעברת	מה הייתי רוצה שהוא יבין?
עצמך, על מה שלא ראית בזמן	אמון שנתת, ושנשבר	על מה אני עוד לא סולחת לעצמי?
הבגידה	נאמנות וכבוד שנפגעו	מה נפגע בי, מעבר לקשר איתו?
הנטל שנשאר אצלך: הילדים, הבית, הכסף	עומס, ותחושה שזה לא צודק	במה אני צריכה עזרה עכשיו?
אנשים שלא קשורים, או הילדים	עייפות, או כאב ישן שהתעורר	ממה אני באמת עייפה?

בליווי אנחנו מתחילות מהרצון שלך. האישה אומרת מה היא רוצה, ומתוך הרצון נפתח מסלול שעליו אנחנו פוסעות יחד. מחשבות, אמונות ורגשות שלא תואמים את הרצון הזה, וגם כעס, הם מה שאנחנו עובדות איתו ומשחררות. אבל קודם אנחנו מקשיבות למה שהכעס אומר על הרצון עצמו.

איך העבודה עם הרצון נראית לאורך הליווי, כתבתי בהשיטה.

מה עושים עם הכעס כשהייתה בגידה?

קודם כול נותנים לו מקום. אחרי בגידה הכעס נוגע באמון שנשבר, והוא מגיע הרבה פעמים יחד עם תחושה שהיית עיוורת ושרימו אותך. אחר כך מפרידים בינו לבין ההחלטה אם להישאר. אפשר לעבוד על הכעס עוד לפני שאת יודעת מה תחליטי, וההחלטה לא צריכה להיות תנאי לריפוי.

כשאני משוחחת עם נשים אחרי בגידה, אני פוגשת לבבות שנשברו ברגע אחד, ברגע שבו גילו שלבן הזוג יש מישהי אחרת. ואז מגיעות השאלות: איך לא ראיתי? איפה הייתי? אולי לא אהבתי מספיק? הן מרגישות מרומות וקטנות, כאילו הבחירה שלו במישהי אחרת אומרת משהו עליהן.

כתבתי פעם לנשים במצב הזה: אל תיקחי את כל האשמה עלייך. לשניכם יש חלק במצב שהגעתם אליו, אבל את בשום פנים לא אחראית לבגידה.

השאלה “למה הוא בגד בי?” חוזרת אצל הרבה נשים שמגיעות אליי. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד ומאוניברסיטת אינדיאנה שאלו 495 אנשים שניהלו רומן מחוץ לקשר מה הניע אותם, ומצאו מניעים שונים מאוד. חלקם נגעו בקשר עצמו, כמו אהבה שכבר לא הייתה שם. אחרים לא נגעו בו בכלל, כמו לחץ או שכרות. גם כשתביני את הסיבות, הן יספרו עליו ועל מה שקרה ביניכם, ולא על הערך שלך.

רוב מה שכתוב על בגידה עוסק בשאלה איך משקמים את הזוגיות, ויוצא מנקודת הנחה שהאישה נשארת. בליווי אצלי היא לא צריכה להחליט קודם. בגידה יכולה להניע שינוי, בתוך הזוגיות או מחוצה לה, ואין תשובה אחת נכונה. על זה כתבתי בבגידה, כשהיא מניעה שינוי.

ואם מה שעוצר אותך מלספר לאחרות הוא בושה, כתבתי עליה באשמה ובושה אחרי גירושין.

איך לא להוציא את הכעס על הילדים?

לשים לב לרגעים שבהם הכעס עולה, לפני שהוא יוצא. הכעס יוצא הרבה פעמים דווקא מול מי שקרוב ובטוח, ומול הילדים הוא יכול לפרוץ גם כשאת מקפידה מאוד. מה שעוזר הוא לזהות מראש את הרגעים הטעונים, ולתת לכעס עצמו לצאת בדרך אחרת: שיחה עם חברה, דף שכותבים עליו, או ליווי.

כתבתי פעם שהכעס יכול להפתיע אותך ולצאת מול הילדים או מול החברות. זה קורה גם לאמהות טובות מאוד.

והילדים מרגישים אותו גם כשהוא לא יוצא. הילדים הם אנטנות, הם חשים הכול: את הכעס, את המרחק, ואת השקט הלא שקט בבית. לכן לא מספיק להחזיק את הכעס בפנים מולם. כשהוא מחכה בפנים, הוא מוצא דרך החוצה ברגע הכי פחות מתאים: בהעברה, כשהם חוזרים ממנו, או בסוף יום ארוך.

על הכעס עצמו אנחנו עובדות בליווי, כדי שלא יצטרך לחכות לרגע שבו הוא מתפרץ.

מתי הכעס על בן הזוג לשעבר הופך לתקיעות?

כשהוא מפסיק להצביע על מה שנפגע ומתחיל לנהל לך את היום. כשעברו שנים מהגירושין והמשפטים שלו עדיין מהדהדים לך בלילה, כשהוא הנושא בכל שיחה עם חברות, וכשכל צעד שלו מקפיץ אותך מחדש. כעס, גם כשהוא מוצדק, גובה מחיר שקט ומתמשך, לפעמים לאורך שנים רבות.

יש רגע שבו הכעס כבר לא מגן עלייך, אלא מחזיק אותך במקום. בהתחלה הוא נותן כוח: להציב גבול, לסגור הסכם, לא לחזור. עם הזמן הוא הופך לאחד הכבלים שעדיין מחברים אותך לבן הזוג לשעבר, גם אחרי שהגירושין חתומים.

ולפעמים מתחת לכעס יש חוסר אונים. על מה שהוא עושה עכשיו, עם מי הוא ואיך הוא חי, אין לך שליטה. על התחושה הזאת כתבתי בחוסר אונים.

ואם הכעס כבר הפך לבדיקות של מה הוא עושה ועם מי, על המנגנון שמחזיק אותן כתבתי בלמה אני עדיין תקועה בו.

איך משחררים כעס על בן הזוג לשעבר?

מתחילים בהחלטה שאת רוצה לשחרר אותו. זו החלטה עם עצמך, ולא מתנה שאת נותנת לו. אחריה מגיע תהליך רגשי עמוק, שמחבר אותך מחדש אל עצמך: להקשיב למה שהכעס אומר, לחזור לפצעים שנשארו פתוחים, ולבחור איך ייראו החיים שלך בלי הכעס הזה.

מה שעוצר נשים רבות הוא התחושה שאם יפסיקו לכעוס עליו, ואולי אפילו יסלחו לו, זה ייתן לו אישור שהוא היה בסדר. אז אני שואלת: את רוצה להמשיך להרים את הכובד הזה על הכתפיים? את רוצה להמשיך להיות הצודקת?

אני רואה הרבה נשים שסוחבות שק של כעס וטינה על בן הזוג לשעבר. לפעמים הכי קשה להן לסלוח לעצמן: שלא ראו, שלא שמו לב, שנתנו לזה לקרות. סליחה כזאת משחררת מלהחזיק את הרגש הקשה, כי כשלא סולחים, העבר הוא שמכתיב את העתיד.

כדאי לפנות לליווי כשהכעס לא זז חודשים ארוכים, כשהוא יוצא על הילדים בעוצמה שאת לא מצליחה לעצור, או כשאת מרגישה שהוא מונע ממך לבנות את החיים שאת רוצה.

ויש מצב אחד שבו השאלה הראשונה היא ביטחון: כשיש בבית איומים או אלימות. אל תישארי עם זה לבד. בקו 118 של משרד הרווחה עונים בכל שעה.

בתקופת הפרידה אני מלווה נשים גם בכעס: לברר מה הוא מסמן, ולשחרר את מה שכבר לא משרת אותן. איך זה נראה, כתבתי בליווי רגשי בזמן פרידה. בואי תגלי עוד על עצמך.