חוסר אונים בגירושין: מה עוד נמצא בידיים שלך
בקצרה
- חוסר אונים בגירושין הוא התחושה שמה שאת עושה כבר לא משנה את התוצאה: הוא החליט, ההליך מתקדם בקצב של אחרים, והילדים אצלו בימים שנקבעו.
- חוסר אונים הוא רגש. כשהוא גובר, הוא יכול להתבטא בקיפאון או באי שקט, ולהפוך לכעס, לדכדוך ולאדישות.
- החוקרים שתיארו ב-1967 את “חוסר האונים הנרכש” כתבו ב-2016 שההסבר המקורי היה הפוך: פסיביות היא התגובה הטבעית למצב קשה שנמשך, ומה שלומדים הוא שליטה.
- מכאן כיוון לעבודה בגירושין: לחוות שוב, בצעדים קטנים, שלמה שאת עושה יש השפעה.
- את מה שהוא בוחר בחיים שלו את לא יכולה לשנות. איך את מגיבה למה שעובר עלייך, ואילו גבולות את מציבה, נשאר אצלך.
- כשחוסר האונים הופך לייאוש שלא זז, ואין כוח לקום בבוקר, כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
הוא החליט. ההסכם מתעכב אצל עורכי הדין. ביום שלישי הילדים אצלו, ואת לא יודעת מה הם עושים שם. ואת מחכה: לטלפון, לתשובה, להחלטה של מישהו אחר.
בתהליך הגירושין שעברתי נתמכתי בליווי רגשי. זה היה המקום שבו פרקתי כאב, פחד וחוסר אונים, ובמקביל התחברתי לעוצמה הפנימית שלי ולמה שרציתי שייווצר בחיים שלי.
למה גירושין מעוררים כל כך הרבה חוסר אונים?
כי הרבה מהדברים הכי חשובים לך עוברים פתאום לידיים של אחרים. ההחלטה שלו, הקצב של ההליך המשפטי, הימים שבהם הילדים אצל אבא שלהם, ומה הוא עושה בחיים החדשים שלו. חוסר אונים מתעורר כשאנחנו מרגישות שאין לנו יכולת לענות על צורך שלנו, או לשנות מצב שכואב לנו.
וזה קורה בבת אחת, בתקופה שבה כבר אין לך כוחות. בתוך הנישואים, גם כשהיה קשה, ידעת מה קורה בבית שלך. עכשיו חלק מהחיים שלך מתנהלים במקום שאין לך גישה אליו.
ומי שהפרידה נחתה עליה בהפתעה גמורה, שנזרקה אליה, מרגישה את זה חזק במיוחד. ההחלטה הגדולה ביותר בחיים שלה התקבלה בלי שמישהו שאל אותה.
ויש מי שחוסר האונים מוכר לה עוד מתוך הנישואים, אחרי שנים שבהן ניסתה לדבר, להסביר ולשנות, ושום דבר לא זז. על השנים האלה כתבתי בכשהוא לא מוכן לטיפול זוגי.
האם חוסר אונים זה רגש?
כן. בוויקיפדיה העברית הוא מוגדר כרגש שנוצר כשאדם חווה חוסר יכולת, או יכולת מוגבלת, לענות על צורך שלו או להשיג מטרה. לפי אותה הגדרה, מספיק שאדם תופס מצב ככישלון שלו כדי שירגיש חוסר אונים. וכשהוא גובר, עולים איתו כעס, דכדוך ואדישות.
הוא יכול להיראות בשתי דרכים כמעט הפוכות: התכנסות וקיפאון, או עצבנות ואי שקט. בגירושין זה יכול להיות להישאר על הספה כל הערב שהילדים אצלו, או לבדוק את הטלפון שוב ושוב ולא להצליח לשבת רגע אחד.
והחלק על “מספיק לתפוס מצב ככישלון שלך” חשוב במיוחד בגירושין. אישה שמרגישה שהנישואים נכשלו בגללה מוסיפה לחוסר האונים עוד שכבה. על האשמה הזאת, במיוחד כשהוא זה שמאשים אותך, כתבתי בכשבן הזוג מאשים אותך בכישלון של הקשר בינכם.
מהו חוסר אונים נרכש?
חוסר אונים נרכש הוא מצב שבו, אחרי חוויות חוזרות של חוסר שליטה, מפסיקים לנסות לשנות, גם כשכבר אפשר. את המושג תיארו ב-1967 הפסיכולוגים מרטין זליגמן וסטיבן מאייר, בניסויים בבעלי חיים. ההסבר שלהם היה שבעלי החיים למדו שמה שהם עושים לא משנה דבר, ולכן הפסיקו לנסות.
ב-2016, חמישים שנה אחרי, אותם שני חוקרים, מאוניברסיטת פנסילבניה ומאוניברסיטת קולורדו, כתבו שההסבר המקורי היה הפוך. לפי מחקרי המוח שנעשו מאז, הפסיביות מול מצב קשה וממושך היא תגובת ברירת המחדל, ואף אחד לא צריך ללמוד אותה. מה שלומדים הוא שליטה: אזור בקדמת המוח מזהה שלפעולה יש השפעה, ומשחרר את הקיפאון.
בעמודים שעולים היום בגוגל על חוסר אונים מופיע רק ההסבר הישן, זה שלפיו לומדים לוותר. ההסבר החדש מחזיר את תשומת הלב למה שאפשר לבנות.
המחקר נעשה בבעלי חיים, ולכן אני לא מעבירה אותו אחד לאחד לנשים בגירושין. אבל הוא משנה את השאלה. במקום לשאול “מה לא בסדר בי שאני לא זזה?”, אפשר לשאול “איפה אני יכולה לחוות שוב שמה שאני עושה משנה משהו?”.
מה כן נמצא בשליטה שלי בזמן גירושין?
יותר ממה שנראה בהתחלה, גם אם לא הדברים הגדולים. כתבתי פעם שעל מה שהוא בוחר בחיים שלו אין לך שליטה, ושמה שאפשר לבחור הוא איך את מתייחסת למה שקורה בתוכך. ולצד זה נשארים בידיים שלך הגבולות שלך, והיכולת לומר מה את רוצה.
| מה לא בשליטתך | מה כן בידיים שלך |
|---|---|
| ההחלטה שלו, או התגובה שלו להחלטה שלך | איך את מגיבה, ומתי |
| הקצב של ההליך המשפטי | מי מלווה אותך בו, ואילו שאלות את שואלת |
| מה הוא עושה בימים שהילדים אצלו | איך נראים הימים שלך בזמן הזה |
| מה אנשים אחרים אומרים | למי את מקשיבה |
הטבלה לא מקטינה את מה שבעמודה הראשונה. ההחלטה שלו כואבת, וההמתנה להליך מתישה. אבל כשכל תשומת הלב נמצאת שם, נדמה שאין לך כלום. כשמעבירים חלק ממנה לעמודה השנייה, מתגלה שיש לך יותר ממה שחשבת.
על גבולות מול בן הזוג לשעבר, כולל הזמינות לכל שאלה שלו כשהילדים אצלו, כתבתי בניתוק קשר אחרי פרידה.
איך חוסר אונים קשור לכעס על בן הזוג לשעבר?
לפעמים הכעס יושב ממש מעליו. כעס נותן תחושה של כוח, ולכן קל יותר להרגיש אותו מאשר את חוסר האונים שמתחתיו. כשאין לך שליטה על מה שהוא עושה, על הקצב שלו או על מה שהוא בוחר עכשיו, הכעס עליו לפחות נותן לרגש כיוון.
גם ההגדרה שציטטתי למעלה מתארת את הכיוון הזה: כשחוסר האונים גובר, עולה איתו כעס. לכן כשהכעס לא נרגע, כדאי לשאול גם מה מתחתיו. ולפעמים התשובה היא “אני לא יכולה לשנות את זה”.
ההבנה הזאת לא מקטינה את הכעס, והוא עדיין לגיטימי. אבל היא משנה את מה שעושים איתו. על כעס אפשר לדבר, לכתוב, לצעוק לכרית. עם חוסר אונים צריך לעשות משהו אחר: למצוא את המקום שבו יש לך השפעה, ולעמוד בו.
מה הכעס מנסה להגיד לך, ומה עושים איתו, כתבתי בכעס אחרי גירושין.
איך יוצאים מחוסר אונים בלי להעמיד פנים שהכול בסדר?
לא מדלגים עליו. נותנים לכאב, לפחד ולחוסר האונים מקום, ובמקביל מחפשים צעד אחד קטן שבו את רואה שלמעשה שלך יש השפעה. כך היה גם אצלי בליווי בזמן הגירושין: מקום לפרוק את מה שכבד, ובאותו זמן חיבור הדרגתי לעוצמה ולרצונות שלי.
כתבתי פעם, על החג הראשון שלי אחרי הגירושין, שאנחנו עומדות הרבה פעמים בצומת של בחירה: להישאר במסכנות, או לקחת את המציאות לידיים וליצור מציאות נעימה יותר. ובכל זאת, חוסר אונים הוא לא בחירה. הוא תגובה טבעית למצב קשה, והבחירה מגיעה אחריו, ובקטן.
צעד קטן יכול להיות:
- להחליט מראש מה את עושה בערב הראשון שהילדים אצלו, ולא לחכות לראות איך תרגישי.
- לענות להודעה שלו מחר בבוקר, ולא באמצע הלילה.
- לכתוב את השאלה שמטרידה אותך על ההסכם, ולשאול אותה בפגישה הבאה עם מי שמלווה אותך בהליך.
- לסגור יום אחד בשבוע שהוא רק שלך.
אף אחד מהצעדים האלה לא משנה את ההחלטה שלו. כל אחד מהם מחזיר לך קצת השפעה על היום שלך.
מתי חוסר אונים הוא סימן שצריך עזרה?
כשהוא לא זז במשך שבועות, והופך לייאוש. כשאת מפסיקה לעשות דברים שעשית קודם, לא ישנה, לא אוכלת, ומתקשה לתפקד מול הילדים ובעבודה. במצב כזה כדאי לבדוק את מה שקורה לך עם רופאת המשפחה או עם איש מקצוע בבריאות הנפש. ליווי רגשי לא בא במקום טיפול בדיכאון.
ואם את מרגישה שאין לך כוח להחזיק את היום, או שעולות בך מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי. בער”ן עונים בטלפון 1201, בכל שעה.
בליווי בזמן הפרידה יש מקום לחוסר האונים עצמו, בלי למהר להיפטר ממנו. ובמקביל אנחנו מחפשות יחד את המקומות שבהם יש לך השפעה, ומתחילות משם.
