ליווי רגשי לאימהות יחידניות בהפריות: מה עובר עלייך כשאת עושה את זה לבד
בקצרה
- הורות יחידנית היא הורות שמתחילה עם הורה אחד מלכתחילה. משפחה חד-הורית נוצרת בדרך כלל אחרי פרידה, גירושין או התאלמנות, כלומר אחרי שהיו שני הורים.
- הדרך הנפוצה ביותר לאימהות יחידנית בבחירה היא תרומת זרע, ולפעמים היא עוברת דרך הפריה חוץ-גופית.
- אישה שעושה הפריות לבד עוברת את אותם טיפולים כמו אישה בזוגיות, אבל את הבדיקות, ההמתנה וההחלטות היא נושאת בלי שותף.
- במחקר מאוניברסיטת תל אביב, מטופלות IVF בלי בן זוג דיווחו על איכות חיים נמוכה יותר בזמן הטיפולים מאשר מטופלות בזוגיות. בתחום הרגשי ובתחום החברתי לא נמצא הבדל.
- חוקרות מאוניברסיטת קארדיף מצאו שבימי ההמתנה לבדיקת ההריון מתערבבות תקווה וחרדה, ושמיום הבדיקה הרגש הבולט הוא דכדוך.
- יש נשים שמחפשות זוגיות ועושות הפריות באותה תקופה. בליווי יש מקום לשני הרצונות.
- ליווי רגשי לא נוגע בצד הרפואי, ולא מבטיח הריון.
בהפריות אני מלווה אימהות יחידניות, נשים שעושות את הדרך בלי בן זוג. רוב הנשים שאני מלווה נמצאות בפרידה או אחרי גירושין, וההפריות הגיעו אליי מעצמן, מנשים שביקשו שאעזור להן גם בזה.
מה ההבדל העיקרי בין הורות חד הורית להורות יחידנית?
ההבדל הוא בנקודת ההתחלה. בהורות יחידנית יש הורה אחד מלכתחילה: אישה, או גבר, שבוחרים להביא ילד לעולם לבד. משפחה חד-הורית נוצרת בדרך כלל אחרי שהיו שני הורים, בעקבות פרידה, גירושין או התאלמנות. בחוק בישראל שתיהן נכללות היום תחת “משפחה שבראשה הורה עצמאי”.
המונח “הורה עצמאי” נכנס לחוק ב-2014. אחת הסיבות לשינוי הייתה ש”אם חד-הורית” שימש לתאר גם אימהות גרושות, כשלילדים שלהן יש שני הורים.
חוקרים מוולנסיה שעברו על 26 מחקרים על אימהות יחידניות בבחירה מצאו תמונה שחוזרת: נשים משכילות ועצמאיות כלכלית, בדרך כלל בסוף שנות השלושים שלהן, שהאימהות הייתה בשבילן רצון ותיק. הן הלכו אליו לבד כי בן זוג מתאים לא הגיע, וגם מתוך דאגה שהפוריות יורדת עם הגיל.
מה עובר על אישה שעושה הפריות לבד?
את הטיפולים עצמם היא עוברת כמו כל אישה: זריקות, בדיקות, שאיבה, החזרה והמתנה. ההבדל הוא שאין לידה מישהו שעובר את זה איתה. היא מחליטה לבד, נוסעת לבדיקות לבד ומחכה לטלפון עם התוצאה לבד, אלא אם בנתה סביבה רשת של הורים, אחיות או חברות.
הנשים האלה צריכות יד.
משרד הבריאות מונה, באתר בריאות הנפש שלו, את האתגרים שמיוחדים לאישה שבוחרת בהורות יחידנית: האכזבה על הזוגיות שלא נמצאה, הדאגה מגידול ילד לבד, שאלת האב, והאחריות שכולה עליה. הפחדים האלה לא נגמרים כשמגיע הריון. הם יכולים להתעורר גם אז.
וישראל היא חברה שמעודדת ילודה. באותו אתר כתוב שמפגש עם חברות בהריון או עם תינוקות יכול להכאיב, וכך גם השאלות מהסביבה על ילדים. נשים רבות מתרחקות בגלל זה ממפגשים, ושומרות את הטיפולים בסוד. ככה הבדידות רק גדלה. ולאישה שעושה את זה לבד יש עוד החלטה: למי לספר, ומתי.
מחקר מאוניברסיטת תל אביב השווה בין 422 מטופלות IVF בזוגיות לבין 117 מטופלות בלי בן זוג. אצל הנשים בלי בן זוג, איכות החיים הכוללת בזמן הטיפולים הייתה נמוכה יותר, בעיקר באופן שבו הקושי משפיע על הגוף ועל התפקוד, ובאופן שבו הן נושאות את הטיפולים עצמם. בתחום הרגשי ובתחום החברתי לא נמצא הבדל. המסקנה של המחקר היא שזוגיות ארוכה היא משאב שמרכך את הירידה באיכות החיים. מי שעוברת את הטיפולים לבד יכולה לבנות לעצמה משאבים אחרים.
ואחד המשאבים האלה הוא היכולת לבקש עזרה. חוקרים מלונדון שסקרו 139 אימהות יחידניות מצאו שרובן הרגישו בטוחות בהורות שלהן, אבל רבות מהן התקשו לפעמים לבקש עזרה. ומי שהיה לה קל יותר לבקש, הרגישה גם יותר נתמכת.
ואם הפחד הוא על הילד: חוקרים מקיימברידג’ השוו 51 משפחות של אימהות יחידניות ל-52 משפחות עם שני הורים, בכולן ילד בן 4 עד 9 שנולד מתרומת זרע. הם לא מצאו הבדל באיכות ההורות או בהסתגלות של הילדים, מלבד פחות קונפליקטים בין האם לילד אצל האימהות היחידניות.
אפשר לחפש זוגיות ולעשות הפריות באותו זמן?
כן, ויש נשים שעושות בדיוק את זה. חלק מהנשים שאני מלווה בהפריות הגיעו אליי בכלל בשביל זוגיות. הרצון לבן זוג לא נעלם כשהן התחילו טיפולים, והרצון להיות אמא לא חיכה שהזוגיות תגיע. בליווי יש מקום לשני הרצונות, ואף אחד מהם לא צריך לחכות לשני.
חוקרים מקיימברידג’ סקרו 291 אימהות יחידניות בבחירה, וקראו למחקר “אמא מבחירה, רווקה בגלל נסיבות החיים”. רבות מהן דאגו מכך שהילד יגדל בלי אבא, אבל זה לא אמר בהכרח שהן רוצות זוגיות בעתיד. יש נשים שבשבילן ההפריה היא גם פרידה מהתמונה של משפחה עם בן זוג, ויש נשים שהזוגיות עדיין חיה אצלן לצד הטיפולים. שתי האפשרויות לגיטימיות.
ואם הזוגיות היא חלק ממה שאת מבקשת, אפשר לעבוד עליה גם בליווי לזוגיות חדשה.
מה קורה בין טיפול לטיפול בהפריות?
בין טיפול לטיפול יש בעיקר המתנה: לווסת, לתור, לתוצאה, להחלטה אם להמשיך. וההמתנה קשה במיוחד כשאין עם מי לחכות. חוקרות מאוניברסיטת קארדיף עקבו מדי יום אחרי 61 נשים ב-IVF, ומצאו שבימי ההמתנה לבדיקת ההריון הן הפעילו יותר דרכי התמודדות מאשר בשלב הזריקות.
הרגשות בימי ההמתנה נעו בין תקווה לחרדה, ומיום הבדיקה הרגש הבולט היה דכדוך. החוקרות כתבו שאנשי מקצוע יכולים לעזור בדרכי התמודדות שמתאימות להמתנה, ולתמוך גם אחרי שהתוצאה ידועה.
אחרי סבב שלא הצליח, כל אישה מגיבה אחרת. יושבת הראש של עמותת חן לפריון כתבה שלכל מטופלת שהיא מכירה יש “מסורת” משלה: אחת מתאבלת כמה ימים, אחת יוצאת לסרט או למסעדה, ואחת מתכננת מיד את הסבב הבא. אין דרך אחת נכונה.
בליווי שלי אנחנו נפגשות בהתחלה פעם בשבוע, כדי שתכירי את השפה שלי ואת התודעה שאני מביאה. אחר כך המפגשים מתרווחים לפעם בשבועיים. כמה זמן זה נמשך? זה תלוי במסלול הטיפולים שלך, ובמה שאת מביאה איתך.
מה ליווי רגשי בהפריות נותן, ומה הוא לא נותן?
ליווי רגשי בהפריות נותן לך מקום קבוע לדבר על מה שהטיפולים מעוררים בך, ומישהי שהולכת איתך לאורך הדרך, גם כשהיא ארוכה. הוא לא נוגע בצד הרפואי ולא מחליף את הרופאים או את הצוות ביחידת ה-IVF, והוא לא מבטיח הריון. אני לא יודעת להגיד לאף אישה אם ומתי היא תיכנס להריון.
הליווי מתחיל ברצון שלך להיות אמא, ומשם אנחנו פוגשות את מה שעומד מולו: פחדים, אמונות על איך משפחה צריכה להיראות, והקולות מבחוץ. לצד השיחה אני עובדת גם עם דמיון מודרך וכלים אנרגטיים. איך אני עובדת מהרצון ועד הצעד הבא, כתבתי בהשיטה: מהרצון לדרך.
חוקרות מאוניברסיטת בר-אילן השוו 76 אימהות יחידניות בבחירה ל-76 אימהות בזוגיות, כולן אימהות בפעם הראשונה. האימהות היחידניות דיווחו על יותר צמיחה אישית במעבר לאימהות, ואצלן הצמיחה הייתה קשורה לתמיכה של אדם קרוב ומשמעותי. ליווי לא מחליף אדם כזה, אבל הוא יכול להיות אחת הידיים שמחזיקות אותך.
גם ביחידות ה-IVF בבתי החולים יש ליווי רגשי. באיכילוב, למשל, אפשר לקבל ליווי פסיכולוגי בטופס 17, ויש שם גם קבוצת תמיכה ליחידניות לעתיד.
אם מאז שהתחלת את ההורמונים מצב הרוח שלך צנח, ספרי לרופא שמטפל בך. משרד הבריאות כותב שלפעמים תכשיר אחר או מינון אחר משפיעים אחרת. ואם אחרי סבב שלא הצליח העצב לא זז, פני גם לרופאת המשפחה או לאיש מקצוע בבריאות הנפש.
ואם את מרגישה שאין לך כוח להחזיק את היום, או שעולות בך מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי לליווי. בער”ן עונים בטלפון 1201, בכל שעה.
מתי כדאי להתחיל ליווי רגשי בהפריות?
אפשר להתחיל עוד בשלב ההחלטה, כשאת שוקלת לפנות לבנק הזרע ומתלבטת אם ללכת על זה לבד. אפשר בתוך הטיפולים, כשההמתנה מתישה. ואפשר אחרי סבב שלא הצליח, כשצריך להחליט מה הלאה. אין רגע אחד נכון, ובכל אחד מהם מתחילים ממה שאת מביאה.
לפני ההחלטה עולות שאלות שבדיקה רפואית לא עונה עליהן: האם אני מוותרת על הזוגיות, מה אגיד להורים, איך אסתדר לבד עם תינוק. גם עליהן אפשר לעבוד בליווי, עוד לפני הזריקה הראשונה.
המפגשים פרטניים, בקליניקה שלי בכפר סבא או בזום. הפרטים על הליווי עצמו נמצאים בעמוד ליווי רגשי לאימהות יחידניות בהפריות. בואי תגלי עוד על עצמך.
