אובדן עמום: כשהוא חי, והאבל אמיתי

בקצרה

• אובדן עמום הוא אבל על מי שלא באמת נעלם, למשל בן זוג שעזב את הבית ונשאר אבא של הילדים. את המושג טבעה חוקרת האבל האמריקאית פאולין בוס בשנות ה-70.
• בוס מתארת שני סוגים: אדם שנעדר בגוף ונוכח בנפש, ואדם שנוכח בגוף ונעדר בנפש. את הגירושין היא מונה בסוג הראשון.
• בגירושין שני הסוגים מגיעים לפעמים זה אחרי זה: קודם הוא בבית אבל כבר רחוק, ואחר כך הוא כבר לא בבית אבל עדיין בכל מקום.
• לגירושין אין לוויה ואין שבעה, והסביבה לא תמיד מכירה בכך שיש כאן אבל. חוקר האבל קנת’ דוקה טבע ב-1989 מושג לאבל כזה: אבל שלא מכירים בו.
• בוס טוענת שסגירה היא מיתוס, ושאפשר ללמוד לחיות עם אובדן שנשאר פתוח, ולמצוא בו משמעות.
• באתר שלה בוס מספרת שגם היא עצמה עברה אובדנים עמומים, ואחד מהם היה גירושין.

יום שישי. הוא עומד בפתח ומחכה שהילדים יסיימו לארוז תיק לסוף השבוע. הוא שואל אם הם לקחו מעיל. את עונה. הדלת נסגרת.

ואת נשארת במסדרון, מתאבלת על אדם שבדיוק ראית.

אני מכירה את האבל הזה. התאבלתי על אדם שהמשיך לחיות, שהמשיך להיות אבא של הילדים שלי, ושהאהבה שלי אליו עוד לא נגמרה.

לאבל הזה יש שם: אובדן עמום.

מה זה אובדן עמום?

אובדן עמום הוא אובדן בלי סוף ברור, כשמי שאיבדת לא באמת נעלם. את המושג טבעה חוקרת האבל האמריקאית פאולין בוס בשנות ה-70. היא מתארת שני סוגים: אדם שנעדר בגוף אבל נוכח בנפש, ואדם שנוכח בגוף אבל נעדר בנפש. בשניהם קשה לדעת על מה בדיוק מתאבלים.

	נעדר בגוף, נוכח בנפש	נוכח בגוף, נעדר בנפש
הדוגמאות של בוס	נעדרים, הגירה, אימוץ, גירושין	דמנציה, פגיעת ראש, התמכרות
איך זה נראה בגירושין	הוא כבר לא גר בבית, ועדיין נמצא בכל מקום: בילדים, בהודעות, במחשבות	הוא עוד גר בבית, ובנפש כבר רחוק
מתי זה קורה	אחרי שהוא עוזב	לפעמים חודשים או שנים לפני

כשאין עובדה ברורה שאפשר להתאבל עליה, קשה להתחיל, וקשה עוד יותר לסיים.

בקצרה, ומהזווית של שני הצדדים בפרידה, כתבתי על זה גם במי שעזב ומי שנשארה.

למה גירושין הם אובדן עמום, אם הוא חי?

כי הוא נעלם מהבית ונשאר בחיים שלך. אם יש לכם ילדים, הוא אבא שלהם, ואת פוגשת אותו בהעברות, באירועים ובהודעות. האדם לא מת. מה שמת הוא הנישואים, וגם התמונה של העתיד שבניתם יחד. מתאבלים על משהו שאי אפשר לקבור, מול אדם שאפשר לראות.

כתבתי פעם שבתוך כל מה שקורה אחרי הגירושין, את בכלל עדיין מתאבלת. גם על הזוגיות שנגמרה, וגם על המשפחה שחלמת שתישאר שלמה.

והאבל הזה מתפצל. את מתאבלת עליו, על הזוגיות, על התוכניות, ולפעמים גם על מי שהיית לידו. חלק מהדברים האלה נגמרו לגמרי, וחלק עוד כאן, בצורה אחרת. אין רגע אחד שבו הכול נסגר יחד.

והכאב מורכב גם מעוד אנשים: מהילדים שעוברים בין שני בתים, מהמשפחה שלו, מחברים משותפים שממשיכים לספר עליו. הוא לא מרפה, כי הוא ממשיך לקבל חדשות.

האם אובדן עמום יכול להתחיל עוד לפני שהוא עוזב?

כן. בוס מונה את הגירושין בסוג שבו האדם נעדר בגוף ונוכח בנפש. אבל לפני שזה קורה, יש נשים שחיות את הסוג השני: הוא בבית, ישן לידן, ובנפש כבר רחוק. זה אבל שמתחיל בשקט, הרבה לפני שמישהו אמר את המילה גירושין, ולפעמים בלי שהאישה עצמה יודעת שהיא מתאבלת.

אצלי, לפני שהוא אמר שהוא עוזב, הוא כבר נראה לי מרוחק. שאלתי אותו מה יש לו. באותו רגע לא ידעתי שאני כבר בתוך אובדן. הוא ישב מולי, ובנפש כבר היה בחוץ.

כך גירושין יכולים לעבור בשני הסוגים, זה אחרי זה. קודם הוא בבית ולא איתך. אחר כך הוא איתך, בילדים ובמחשבות, ולא בבית. זו הקריאה שלי במושג של בוס, ולא משהו שהיא עצמה כתבה.

על האבל שמתחיל עוד בתוך הנישואים כתבתי בהמסע הרגשי של אישה בגירושין.

למה אין סגירה בגירושין?

כי האובדן לא נגמר ביום אחד. הוא חי, הילדים מחברים ביניכם, והקשר משנה צורה במקום להיעלם. פאולין בוס כתבה ספר שלם על כך שסגירה היא מיתוס. במקום לחכות לסוף, היא מציעה ללמוד לחיות עם אובדן שנשאר פתוח, ולמצוא בו משמעות גם בלי תשובה סופית.

באתר שלה, בוס מסבירה למה היא מחזיקה בכוונה בשני רעיונות הפוכים, היעדרות ונוכחות: כי היא למדה שרוב מערכות היחסים הן באמת שניהם. ובאותו עמוד היא מספרת שהאובדנים העמומים שלה עצמה כללו הגירה, התמכרות, הורים מזדקנים וגירושין.

בעיניי יש בזה משהו מנחם. מי שנתנה לאבל הזה את השם שלו עברה אותו בעצמה.

כשיש ילדים, ניתוק מלא בדרך כלל לא אפשרי, וגם לא תמיד רצוי. על מה אפשר לעשות במקום, כתבתי בניתוק קשר אחרי פרידה.

למה הסביבה לא מכירה באבל על גירושין?

כי אין לו הסימנים שהסביבה מכירה. אין לוויה, אין שבעה, ואף אחד לא בא לנחם. הוא חי, ולפעמים את זו שרצתה את הגירושין, ואז נדמה לאנשים שאין על מה להתאבל. חוקר האבל קנת’ דוקה טבע ב-1989 מושג לאבל כזה: אבל שלא מכירים בו, לא הסביבה ולפעמים גם לא האדם עצמו.

ההבדל נראה בבירור כשמניחים את שני סוגי האבל זה לצד זה:

	אבל על מוות	אבל על גירושין
האדם	איננו	חי, ונשאר בחיים שלך
הטקס	לוויה, שבעה, אזכרה	אין
הסביבה	באה לנחם	לא תמיד מבינה שיש על מה להתאבל
הקשר אחרי	זיכרונות	הודעות, העברות של הילדים, אירועים משותפים
הסוף	יש תאריך	אין רגע אחד שבו זה נגמר

בין הדוגמאות שמובאות למושג של דוקה נמצא מותו של בן זוג לשעבר. הקשר נגמר, ולכן נדמה לסביבה שגם הזכות להתאבל עליו נגמרה. בגירושין זה קורה עוד בלי מוות. הוא חי, והאבל עליו נראה לאנשים מיותר.

וכשאת זו שעזבה, מצפים ממך עוד פחות. אם הרגשת גם הקלה, היא נשמעת לסביבה כמו הוכחה שאין כאן אבל בכלל. על ההקלה הזאת, ולמה כל כך קשה לדבר עליה, כתבתי בההקלה ששתקנו עליה.

האבל שלא מכירים בו לא נעלם. הוא פשוט נשאר בלי מקום, ומחפש איפה לצאת.

איך חיים עם אובדן שאין לו סוף ברור?

לא מחכים שהאובדן ייסגר, כי כנראה הוא לא ייסגר לגמרי. לומדים לחיות לצידו. בוס מציעה כמה כיוונים להתמודדות, ובגירושין בולטים במיוחד אלה: לקבל שמותר להרגיש שני דברים הפוכים בבת אחת, לשנות את הקשר במקום לנסות למחוק אותו, ולבנות מחדש את מי שאת בלי ה”אנחנו”.

להרגיש שני דברים בבת אחת. עצב והקלה, געגוע וכעס, אהבה שעוד לא נגמרה לצד ידיעה שזה נגמר. אף אחת מהתחושות לא מבטלת את האחרת.

לשנות את הקשר, ולא למחוק אותו. הוא יוצא מהתפקיד של בן הזוג ונשאר בתפקיד של אבא של הילדים. השינוי הזה לוקח זמן, וכואב, ובסופו אפשר להגיע למקום שבו המפגש איתו בפתח הדלת כבר לא פותח את כל הפצע מחדש.

לבנות מחדש את מי שאת. אחרי שנים של “אנחנו”, צריך לגלות מה נשאר כשה”אנחנו” נגמר. על זה כתבתי בפרידה אחרי נישואים ארוכים.

בוס מדברת גם על תקווה חדשה. התקווה הזאת לא קשורה אליו. היא קשורה לחיים שאת יכולה לבנות עכשיו.

מתי אובדן עמום אחרי גירושין צריך ליווי?

כשהאבל קפא. כשעברו חודשים ואת עדיין באותו מקום, חוזרת לאותן מחשבות עליו ומחכה לרגע שבו זה ייגמר. בוס כותבת שאובדן עמום מקפיא את תהליך האבל. ליווי עוזר להפשיר אותו: לתת שם למה שאבד, להתאבל עליו גם כשהוא עדיין חי, ולהתחיל לזוז קדימה.

בליווי אחרי גירושין אנחנו עובדות על הפרידה עצמה. את תכאבי אותה, תדברי את הכאב, ובמקביל תלמדי לחלום: מה בא לך עכשיו, ואיך את רואה את החיים שלך מכאן.

ואם את מרגישה שאין לך כוח להחזיק את היום, או שעולות בך מחשבות לפגוע בעצמך, אל תחכי לליווי. בער”ן עונים בטלפון 1201, בכל שעה.

ומה קורה בליווי עצמו, כתבתי בליווי רגשי אחרי גירושין.

בואי תגלי עוד על עצמך.