מתגעגעת לאקס גם אחרי כל מה שכאב? על הגעגוע אחרי גירושין
בקצרה
- געגוע לאקס אחרי גירושין הוא חלק מוכר מהאבל על נישואים. הוא יכול להגיע גם כשהקשר כאב, וגם כשאת יודעת שהפרידה הייתה נכונה לך.
- גם מה שכאב יכול לחסור. אחרי שנים יחד, האדם, הבית, השגרה ואפילו המריבות הם חלק ממה שהיה מוכר.
- במחקר מאוניברסיטת ראטגרס, תמונה של מי שעזב הפעילה אצל אנשים שעוד אהבו אותו אזורים במוח שקשורים להשתוקקות. החוקרים כתבו שמערכת התגמול מעורבת באהבה גם כשהיא לא מאושרת.
- געגוע וחרטה הם שני דברים שונים. הגעגוע אומר שחסר לך משהו, ולא שההחלטה הייתה שגויה.
- שווה לברר למה בדיוק את מתגעגעת. כשמתברר שזה הבית, השייכות או החלום, אפשר להתחיל לבנות אותם מחדש, גם בלעדיו.
- מה שעוזר הוא להרגיש את הגעגוע כשהוא בא, ולא לחזור להודעות ולתמונות שמחזיקות אותו ער.
פעם, כשהייתי רואה זוג הולך יד ביד, או משפחה קטנה ומאושרת, הלב שלי היה מתכווץ. היה שם כאב גדול, געגוע למה שהתפרק, ואובדן של מה שחשבתי שיישאר לנצח.
וזה היה מבלבל. הוא זה שאמר שהוא פחות אוהב, והוא זה שעזב. ובכל זאת, בשבועות הראשונים, חלק ממני עוד חיכה שהוא יחזור.
למה אני מתגעגעת לאקס, גם אחרי שהוא פגע בי?
כי הגעגוע לא בודק אם היה טוב. הוא נקשר למה שהיה מוכר, למה שמילא את החיים שלך שנים: האדם, הבית, השגרה, החגים, ולפעמים גם הכאב עצמו. אחרי שנים יחד, גם מה שכאב הפך לחלק מהבית. כשכל זה נעלם, נשאר חלל, והגעגוע נכנס לתוכו.
כתבתי פעם לאישה שעדיין חיה אותו בכל רגע: הייתם חיים שלמים יחד, שבתות, חגים, חוויות, ומשפחה שהוא הכניס לך ללב. ואת נשארת עם ההרגלים, עם הזיכרון, ועם חלל שאף אחד לא הכין אותך אליו.
ולכן הגעגוע מגיע לא פעם דווקא ברגעים הכי רגילים. בשעה שבה הוא היה חוזר מהעבודה, בקניות כשהיד לוקחת את הגבינה שהוא אהב, בערב שבו אין עם מי להתווכח על השלט.
אפשר להתגעגע גם למריבות?
כן, וזה קורה יותר ממה שנוח להודות. המריבות, המתח והשתיקות היו חלק מהקצב של הבית, ולפעמים גם חלק מהקשר עצמו: ככה דיברתם, ככה ידעת שהוא שם. כשהן נגמרות, השקט יכול להרגיש ריק, ולא רק רגוע. הגעגוע אליהן הוא בדרך כלל געגוע למוכר.
אין בזה שום הודאה שרצית את המריבות, או שהיה לך טוב בהן. הן פשוט היו שם כל כך הרבה זמן, שהגוף התרגל אליהן. וכשמשהו מוכר נעלם, גם אם הוא כאב, צריך זמן כדי שהמקום שלו יתמלא במשהו אחר.
מה קורה במוח כשמתגעגעים למי שעזב?
משהו שדומה יותר להשתוקקות מאשר לשיקול דעת. חוקרים מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג’רזי סרקו ב-fMRI את המוח של 15 אנשים, עשר נשים וחמישה גברים, שבן הזוג עזב אותם לא מזמן, ושעדיין היו מאוהבים מאוד. כשהם הסתכלו בתמונה של מי שעזב, הופעלו אזורים שקשורים לרווח ולהפסד, להשתוקקות ולוויסות רגשות.
המחקר פורסם ב-2010 בכתב העת Journal of Neurophysiology. בזמן שהסתכלו בתמונה, המשתתפים תיארו אהבה, ייאוש, זיכרונות טובים וזיכרונות רעים, ותהייה למה זה קרה. החוקרים כתבו שחלק מהאזורים שהופעלו קשורים גם להתמכרות, ושזה אולי מסביר את ההתנהגויות האובססיביות שמגיעות עם דחייה באהבה. והם מצאו שמערכת התגמול במוח מעורבת באהבה רומנטית, בין אם האדם מאושר באהבה שלו ובין אם לא.
המחקר היה קטן, והוא בדק אנשים שנעזבו, לא דווקא אחרי נישואים. ועדיין יש בו נחמה פשוטה: הגעגוע לא מודד כמה טוב היה. אותה מערכת פועלת גם כשהאהבה כאבה. ואולי זה גם מסביר למה תמונה אחת שקופצת ברשת, או ריח של בושם בתור לקופה, יכולים להחזיר את הגעגוע בבת אחת.
האם געגוע אומר שטעיתי כשנפרדנו?
לא בהכרח. געגוע הוא חלק מהאבל על מה שנגמר, והוא מגיע גם אחרי החלטות נכונות. הוא אומר שמשהו שהיה חלק גדול מהחיים שלך כבר לא שם. חרטה היא שאלה אחרת, על ההחלטה עצמה. אפשר להתגעגע מאוד, ועדיין לדעת שהפרידה הייתה נכונה לך.
אצלי, הגעגוע למה שהתפרק לא נעלם ביום אחד. אבל היום אני יודעת שכל מה שקרה היה נכון לי ולמשפחה שלי. דווקא מתוך השבר צמחנו, למדנו, והפכנו להיות מי שאנחנו היום.
וגעגוע יכול לשבת ליד הקלה, באותו שבוע ולפעמים באותו ערב. אחת לא מבטלת את השנייה. על ההקלה כתבתי בההקלה ששתקנו עליה.
על ההבדל בין געגוע, ספק וחרטה, ועל מה שהחרטה מנסה להגיד, כתבתי בחרטה אחרי גירושין.
למה בדיוק אני מתגעגעת?
שווה לשאול את זה במילים. לפעמים מתגעגעים אליו, לאדם עצמו. לפעמים לבית, למשפחה כמו שהייתה, לתחושה שמישהו מחכה לך בערב. ולפעמים לאישה שהיית לידו, או לעתיד שתכננתם יחד. כל אחד מהגעגועים האלה מבקש משהו אחר, ולחלק מהם אפשר לתת מענה גם בלעדיו.
| למה את מתגעגעת | מה הגעגוע מבקש | מה אפשר לתת לו גם בלעדיו |
|---|---|---|
| אליו, לאדם עצמו | להתאבל על מי שהיה חלק מחייך | זמן, מקום לבכות, ומישהי שאפשר לדבר איתה |
| לבית ולמשפחה כמו שהייתה | שייכות | ארוחת שישי משלך, מנהג חדש עם הילדים |
| לאישה שהיית לידו | זהות | לחזור לדברים שאהבת לפני הנישואים, ולגלות חדשים |
| לעתיד שתכננתם | חלום | לבדוק מה מהחלום עדיין שלך, ולבנות אותו אחרת |
לי לקח זמן להבין שהתגעגעתי לא רק אליו, אלא גם לתחושת הבית שהרגשתי לידו. על זה, ועל הדרך חזרה לבית בתוכי, כתבתי באיך להתגבר על פרידה.
מה עושים עם הגעגוע כשהוא מגיע?
נותנים לו מקום, בלי להאכיל אותו. מותר לבכות, להיזכר ולהרגיש. מה שמאכיל אותו הוא לפתוח שוב את ההודעות, לגלול בתמונות, לשאול את הילדים מה איתו. אפשר להגיד לעצמך “אני מתגעגעת עכשיו”, ולתת לגל לעבור, בלי לעשות בעקבותיו שום צעד.
בערב שבו הגעגוע חזק במיוחד, אפשר:
- להתקשר לחברה שמכירה את הסיפור, ולהגיד לה פשוט “אני מתגעגעת היום”.
- לצאת מהבית, אפילו להליכה קצרה, כדי שהגעגוע לא ימלא את כל החדר.
- לכתוב לו מכתב שלא שולחים, ולכתוב בו גם את מה שכאב.
- לרשום למה בדיוק התגעגעת הערב: אליו, לבית, לשגרה, או לעצמך של אז.
ולכאב הזה יש גם תפקיד. הוא מזמין אותך לעשות עבודה פנימית: להבין שהפרק הזה, בתצורה הזאת, הסתיים. לסגור מעגל מבפנים. להודות על מה שהיה, ולקחת את הטוב כצידה לדרך החדשה.
ואם הגעגוע כבר הפך לבדיקות, למעקב ברשתות ולשאלות לילדים, על זה כתבתי בלמה אני עדיין תקועה בו. ועל הערבים והחגים שבהם הבית שקט מדי, כתבתי בבדידות אחרי גירושין.
ומה אם מה שכאב היה אלימות?
גם אז הגעגוע יכול להגיע, ואין בו שום דבר להתבייש בו. אבל כשמה שכאב היה אלימות, איומים או פחד ממנו, הגעגוע עלול למשוך חזרה למקום שלא בטוח לך. זה הזמן לדבר עם מי שמבינים בזה, ולא להישאר עם הגעגוע לבד, גם אם עבר זמן מאז שנפרדתם.
בקו 118 של משרד הרווחה עונים בכל שעה, והשיחה בחינם. אם קשה לך לדבר, אפשר לשלוח מסרון ל-055-7000128. ובסכנה מיידית מתקשרים למשטרה ב-100.
מתי הגעגוע מפסיק לנהל את היום?
אין לזה תאריך, ואני לא אתן לך אחד. הגעגוע בא בגלים, ועם הזמן הם בדרך כלל נעשים רחוקים יותר זה מזה. כשאת שמה לב שעבר יום שלם בלי שחשבת עליו, או שזיכרון ממנו עולה בלי לכווץ לך את הבטן, משהו כבר זז.
ויש ימים שהגל יחזור דווקא אחרי תקופה טובה. גם זה חלק מהדרך, ולא סימן שחזרת להתחלה. על כאב שחוזר גם אחרי שכבר עבדת עליו, כתבתי בעשיתי עבודה פנימית, אז למה זה עדיין כואב?.
בליווי אחרי גירושין אנחנו נותנות לגעגוע מקום, ומבררות מה הוא מבקש באמת. ומשם, צעד ועוד צעד, את מתחילה לבנות את מה שיחזיק אותך מעכשיו.
אם את מתגעגעת ולא מבינה למה, ואם הגעגוע הזה מבלבל אותך, בואי נדבר עליו. בואי תגלי עוד על עצמך.
